לרקוד את הנפש
בגיל ארבע היא החלה לרקוד בלט, בשנות העשרים המאוחרות שלה היא עמדה בראש אקדמיה מצליחה לריקוד, ואז, לפני עשור, כשנדמה היה שיש לה הכל, היא גילתה את בורא עולם, והוצרכה להתחיל מחדש. מאפס. "הרב אמר לי משפט שהוא נר לרגליי: דעי לך, במקום שאדם פוגם, שם נותנים לו לתקן".
אני פוגשת את קרן בנין בסטודיו שלה. היא הולכת בצעדי ריקוד, והחיוך לא מש מפניה. היא הספיקה לא מעט במה שהיא מכנה- הגלגול הקודם. "בבית בו גדלתי הלימודים מוקמו בראש סולם העדיפויות," פותחת קרן, "כשסיימתי צבא התחלתי ללמוד תואר ראשון במשפטים, ובמקביל הקמתי להקת מחול שהתפתחה לאקדמיה לריקוד. ההורים שלי אמרו, שכל עוד אני בלימודים, אעסוק בתחביב שלי מהצד, אבל כשסיימתי את התואר, העסק מנה עשרה עובדים. ובעצם הפך לעיסוק המרכזי בחיי. המשכתי לתואר שני ולדוקטורט, והאקדמיה לריקוד הלכה וגדלה, ואז התחלתי צעדים ראשונים בעולם התשובה".
באופן מפתיע, מי שגרמה לה לשנות את חייה הייתה מדריכת כלות אותה פגשה לפני החתונה. "אני חייבת לה את כל הידע שלי על מהי אישה יהודיה," אומרת קרן, "במפגש הראשון שלנו היא אמרה לי: 'את אולי יודעת הרבה על עסקים, אבל את לא יודעת כלום על הבית היהודי'. וכשסיימנו ללמוד, 'סחבה' אותי לאומן. הייתי כל כך רחוקה, ששאלתי אותה אם יש שם ספא. היא צחקה ואמרה שיש שם ספא מצוין. כשהגענו, וגיליתי שהיא מרוצה מהעובדה שיש בחדר שלנו שירותים, הרמתי טלפון לבעלי והודעתי לו שאני רוצה טיסה חזרה עכשיו, אלא שזה לא היה אפשרי, ומשם הכל הסטוריה. התקדמנו בפעימות איטיות, בעלי ואני, ובשלב מסוים פתאום הבנתי שהעסק שלי לא שייך, ושעליי לסגור אותו".
איך אמן מרגיש, כששינוי תודעתי גורם לכך שכל מעשי ידיו טובעים בים?
"קשה מאוד," מודה קרן, "ההרגשה היא שהאדמה נשמטת מתחת לרגליים. הגעתי לרב זמיר כהן, והוא אמר לי משפט שהוא נר לרגליי: 'דעי לך, במקום שאדם פוגם, שם נותנים לו לתקן. את עומדת בפני ניסיון לא פשוט באמונה, ועלייך לזכור שזהו ניסיון'. הדילמה הייתה קשה מאוד, אבל בסופה הודענו על סגירה. אנשים השתוממו. העסק היה מצליח כל כך, שלסגור אותו היה מעשה נוגד הגיון. שוב ושוב נשאלנו מדוע אנחנו לא מוכרים אותו- אמנם לנו לא מתאים להמשיך לתפעל אותו, אבל לא מעט אנשים ישמחו לעשות זאת. שוב שאלנו רב, והוא ענה כי הדרגה הגבוהה ביותר היא לא לשים מכשול בפני עיוור. עם הרבה כאב ועם הרבה אמונה עשינו את זה. העסק נסגר, ואני ניגשתי לראות מה יש בעולם החרדי מבחינת ריקוד".
קרן לא אהבה את מה שראתה. "חמש עשרה שנים רקדתי בלט, ולא קראתי לעצמי מורה לבלט, כי הרגשתי שאני לא שם. הבלט הוא סגנון מחול מאוד מדויק ומהוקצע, ברמה של לשים ספר על הראש, מבלי שיפול. ופה פגשתי ילדות עם חוש לריקוד, שלא למדו בלט מעולם, והן 'מורות לבלט'. בצד השני של הסקאלה ראיתי נשים, שכדי ללמוד באופן מקצועי, הלכו לרעות בשדות זרים, ועל הדרך ויתרו על השקפה ועל ערכים. חזרתי לבעלי ואמרתי לו: אין לי מקום בציבור הזה. זה לא ילך".
בעלה של קרן החליט להגיש את הבעיה לפתחם של שלושה רבנים. "הוא סיפר כי אני עומדת בפני צומת דרכים. ביכולתי לבחור במשפטים, התחום בו הוצאתי את תאריי האקדמיים, או בריקוד, שבו אני עוסקת לא מעט שנים. שלושתם, מבלי לדעת זה על זה, ענו כי עליי לעסוק בריקוד. שמעתי את התשובות החד משמעיות ולא ידעתי את נפשי".
קרן החליטה לארוז את הידע שלה בשיטה, אותה כינתה: Bayla fitness. שיטה המוגנת כסימן רשום בארץ ובחו"ל. "בספרדית, משמעות השם הוא ריקוד. אבל בעברית הוא נשמע כמו: בואי לה', וזו המטרה שלי בשיטה. גיליתי כי הבעל שם טוב הקדוש אומר שריקוד הוא דרך בעבודת ה'. כלי שבאמצעותו ניתן לפעול ישועות. בנוסף לכך, דרך ריקוד ניתן להשיג יכולות בריאותיות רבות, כגון: סיבולת לב ריאה, הצרת היקפים, צפיפות עצם, חיזוק רצפת אגן ועוד. אני נמצאת בנקודת המפגש של שני הדברים, שבה אני מנגישה לנשים את עולם הריקוד באופן מקצועי ויהודי, ולכן השיטה שלי מגשימה חלום לנשים ולבנות רבות".
הדרך אל השיטה הייתה רוויה בעבודה עצמית. "המוסיקה עליה גדלתי הפכה להיות לא רלוונטית כלל ועיקר. התחלתי לשמוע מוסיקה של גדולי הזמר היהודי, ולא התחברתי. היה לי קשה להתרגל. בתהליך ארוך מצאתי את המקום שלי במוסיקה הזו, שכן הבנתי עד כמה חשוב לשמוע מוסיקה מפיו של בעל מנגן כשר.
ה"Bayla fitness" אומרת שאפשר לקבל ריקוד מבלי להתפשר על הנפש, ולכן בנוסף לעובדה שהמוסיקה היא יהודית בלבד, אני וכל תלמידותיי רוקדות עם כיסוי ראש ועם חצאית. מבחינה הלכתית אולי אין צורך בכך, כי הקבוצה נשית והמקום סגור, אבל אני רואה בכך שליחות, לתת קונטרה למה שיש בחוץ".
הטשולנט של הטשולנט
שיעורי הריקוד בנויים כך שכל שיעור עומד בפני עצמו, ובכל שיעור יש תוצר. ריקוד קצר, באחד מחמשת סגנונות הריקוד הנלמדים בקורס: ג'אז, לטיני, חסידי, היפ הופ וקלאסי. כל שיעור מחולק באופן פנימי לחמישה חלקים, אשר כל חלק אחראי לעבודה ממוקדת בשריר אחר בגוף.
"אם פעם יכלו להעמיד אותי שלושה חודשים ולבצע בהם רק פירואט (מונח בבלט, שמשמעותו סיבוב שלם של הגוף על רגל אחת), היום- אם הייתי עושה זאת בסטודיו, הייתי נשארת לבד עם הפירואט," מחייכת קרן, "לדור הזה מתאים משהו אחר, ולכן יצרתי שיטה יעילה ורבגונית שמאפשרת מקסימום יעילות במקסימום הנאה תוך חיבור לה' יתברך".
המחזור הראשון שהעבירה קרן היה בבית המורה של שרנסקי. "לא הבנתי עד כמה זה לא מובן מאליו," היא אומרת במבט לאחור, "כל מי ששמע שאני מלמדת שם פקח זוג עיניים, ושאל: 'אבל איך? הרי זה הטשולנט של הטשולנט'. אלא שבאותם ימים לא ידעתי אפילו מהו טשולנט… והיה נראה לי מאוד טבעי ללמד שם. המחזור השני היה בבית יעקב בירושלים, ואז החלטתי שאמנם קל יותר להשתייך לסמינר, אבל אני רוצה סטודיו. עם פרקט ועם מראות. לקחת את השיטה למקום מקצועי גם מבחינה פיזית. היום, בפתחו של המחזור העשירי, אני מודה לבורא עולם על שנתן לי את האומץ לעזוב את אזור הנוחות ולגדול".
מעבר לשיעורי הריקוד, מכשירה קרן בקורס לימודי תעודה אינטנסיבי מורות לריקוד בשיטת Bayla fitness, הכולל בתוכו גם ליווי עסקי צמוד והשמה. הן מגיעות מכל הארץ, מנתיבות ועד חיפה, נשים מכל המגזרים ומכל המקצועות, מאדריכליות ומורות ועד עקרות בית (כן, זה מקצוע, ואולי החשוב ביותר). קרן מעבירה אותן בתוך כור היתוך אינטנסיבי של עשרים שבועות, ומי שצולחת את הקורס במלואו מעבירה את השיטה הלאה, אל עולמה הפרטי. "היופי בשיטה הוא שאפשר לקחת איתה את הריקוד לכל תחום. זו מהפכה של ממש. בוגרת שלנו יכולה במעט מאוד שעות עבודה להתפרנס בכבוד ולעבוד בתוך הקהילה שלה, במקום המגורים שלה, מבלי לצאת מאיזור הנוחות שלה. בעיניי זו בשורה ענקית עבור כל אישה. שכן אפשר ליישם את עקרונות השיטה כמאמנת אישית, כמעבירת ערבי נשים והפרשות חלה, כמפיקה, ככוריאוגרפית ובעצם, בכל תחום. יש תלמידות שהפכו את גיל הזהב לקהל היעד שלהן, ולעומתן כאלו שמלמדות קטנטנים בני שלוש. כל אחת מוצאת את המקום בנפש שלה, שמתחבר אל הריקוד, ומשם היא פורחת. אחת לשנה אנחנו נפגשות כולנו ביחד: כל התלמידות שלי, עם כל התלמידות שלהן מכל רחבי הארץ, והכח הנשי העוצמתי שמורגש שם הוא משהו שלא ניתן לתאר במילים. זו ההזדמנות שלי לראות בעיניים את העובדה ששמונים ושמונה אחוזים מהבוגרות מתפרנסות ברווח מהשיטה ועושות בה חיל. אני תמיד יוצאת משם כשבעיניי דמעות ובפי הודיה לבורא עולם, שמנהל את העניינים בצורה מפעימה כל כך".
מה החלום שלך?
"להביא את Bayla fitness לחו"ל," אומרת קרן, "אני מקבלת שוב ושוב פניות מברוקלין, מדרום אמריקה, מארגנטינה וממקומות נוספים. כיון שיש לי קטנטנים בבית, מבחינתי זה לא אפשרי כיום, כי הבית הוא במקום הראשון בסדר העדיפויות שלי. אבל החזון שלי הוא לעזור לכמה שיותר נשים להיות בכושר בתנועת ריקוד מבריאה ולסייע לכמה שיותר נשים להפוך את הריקוד לפרנסה".
